קרב הנסיכים

היום אנחנו עם סיפור על קרב מלפני אלף שנים שהשתמר בזכות האיכויות ההיסטוריות והספרותיות שלו. קרב הנסיכים של רידאד ומסטיסלב.
קרב הנסיכים

המפגש האלים הראשון בין הרוסים לצ’רקסים לא היה בסוף המאה ה-18 ואף לא במאה ה-15. ה’כרוניקות הרוסיות הישנות‘ מספרות לנו שהמפגש הראשון היה בעצם בשנת 1022. הוא התרחש בין נסיכות רוס של קייב לבין הקסוגים – השם בו הצ’רקסים היו מוכרים באותה תקופה.

סיפורו של דו-קרב

בסוף המאה ה-10, הנסיך ולדימיר ‘הגדול’ של קייב מצליח לדחוק את הכוזרים מחצי האי טאמאן ומייסד נסיכות רוסית בעיר טמוטאראקן. חשיבותה של העיר הזאת הייתה גדולה מאוד, שכן היא ישבה בחצי האי ממש על שפך נהר הקובאן. דבר זה הפך אותה להיות עיר מסחר מרכזית עבור כל עמי צפון-הקווקז והערים שיושבות לחופי הים השחור. כמה שנים מאוחר יותר – לפני אלף שנה פחות שנתיים – בנו של ולדימיר, מסטיסלב ‘נסיך טמוטאראקן’, יוצא דרום-מזרחה לתקוף את הקסוגים.

הסיפור כפי שהוא מתואר ב’כרוניקה הרוסית הראשונה’

כנגד מסטיסלב ניצב רידאד – נסיך הצ’רקסים על פי גרסה אחת ומנהיג הצבא על פי גרסה אחרת. כך או כך, על פי כל הגרסאות מדובר היה באדם חזק שהיה המתאבק המוכשר ביותר מבין כל הקסוגים. רידאד מציע למסטיסלב לחסוך אבדות רבות בנפש תמורת דו-קרב ללא נשק עם האלוף באנשיו. מסטיסלב מסכים, אבל כאשר אף אחד משורותיו לא מעיז לצאת להילחם, הוא נאלץ לקחת את היוזמה ולהציל את המצב.

לאורך כל הקרב, שליטתו של רידאד הייתה ללא עוררין, אך ממש לפני ההכרעה, מסטיסלב שולף פגיון שהיה מוסתר ודוקר אותו בפחדנות. בנשימותיו האחרונות, משביע רידאד את כל חבריו לא לנקום את מותו כדי למנוע שפיכות דמים מיותרת שבני עמו עוד סבלו ממנה מעמים אחרים, שנים רבות קודם לתוקפנות הרוסית.

רידאד ומסטיסלב נלחמים. במהלך ההיסטוריה צוירו עשרות ציורים על הקרב הזה.

הכרוניקות מספרות כי בסופו של דבר, לאחר נצחונו של מסטיסלב, הוא משעבד את אשתו וילדיו של רידאד, מנצר אותם, וכופה כופר תשלום שנתי על הקסוגים. נוסף לכך, הוא בונה כנסייה גדולה על שם מריה הקדושה, כדי לקיים את השבועה שלו טרם החל הקרב. אבל השעבוד של הצ’רקסים לא החזיק זמן רב מכיוון שמספר שנים לאחר מכן, התערערות המצב בנסיכות הרוסית הביאה להשתחררות שלהם מהעול שלה.

סיפור בגידתו של מסטיסלב ברידאד מעניין לא רק מכיוון שהוא מציג את הרוסים באור שלילי, אלא גם מהסיבה שהוא השתמר אך ורק במקורות הרוסיים ואין לו שום תיעוד צ’רקסי. עד היום מלמדים אותו כחלק מלימודי שפה וספרות רוסית, בן השאר כדי לבחון את האופן שבו כתבו אותה לפני אלף שנה.

לידתו של מיתוס

העיסוק הצ’רקסי ברידאד התחיל כאשר שורא נגומוב – בן המאה ה-19 ואחד מההיסטוריונים הצ’רקסים הראשונים בתקופה המודרנית – כלל את סיפורו בחיבור שלו וזאת תוך הסתמכות על המקורות הרוסיים ובכך החל למעשה את יצירת הפולקלור המקומי סביבו. פולקלור ששיאו בא לידי ביטוי ברומן ההיסטורי ‘רידאד’ של הסופר הלאומי הצ’רקסי בן ימינו, מאשבאשה איסחאק‘.

על פי אותם סיפורי אגדה, עד היום, כאשר הצ’רקסים במעגל הריקודים קוראים בקול “הו רידאדא, רידאד”! הם בעצם מעודדים את רידאד בדו-הקרב. ובשירי הקינה הצ’רקסים שומעים הרבה פעמים את הביטוי ‘ואי נארינה רינה ראי’ וזאת על שם המקום – נארינה – שבו רידאד נפל בקרב. יחד עם זאת, מקום הקרב המדויק לא ידוע לחוקרים עד היום.

אהבתם את התוכן?! שתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ראש השנה הצ’רקסי

ראש השנה הצ’רקסי נחגג ביום השיוויון האביבי ב-21 בחודש מרץ. זהו יום המסמל את בוא האביב. את ראש השנה, הצ’רקסים היו חוגגים במשך שלושה ימים באמצעות פולחן, ריקודים וביקורי קרובים וחברים.

קרא עוד »

יום השפה הצ’רקסית

היום ה-14 במרץ 2021, מציינים מיליוני הצ’רקסים המפוזרים בכל קצוות תבל את “יום השפה הצ’רקסית“. אחד מעמודי התווך של כל חברה באשר היא השפה שבה

קרא עוד »

אחוות לוחמים

אחוות לוחמים, או בשמה הצ’רקסי «לֵ῀אוּז’», הייתה קבוצה של אנשים אשר התגבשה לא על בסיס משפחתי ולא על בסיס אזור גיאוגרפי אלא על בסיס של שבועה.

קרא עוד »

הר האלברוס

הר האלברוס❓ אֻושְחֵۧמָאף‼️
לא הרבה יודעים, אבל ההר הגבוה ביותר ביבשת אירופה נמצא במולדת של הצ’רקסים בקווקז.

קרא עוד »

ממש כמו אירופה

מכירים את זה שבאירופה אתם נתקלים בדוכנים שעליהם מונחת צלחת קטנה לכסף וכתוב: “שירות עצמי”❓ אז בישראל – זה כפר כמא‼️

קרא עוד »

הבית הצ’רקסי

צ’רקסים באופן עקרוני, לא היו בונים בית שהיה שורד יותר מהם. דבר זה נבע משתי סיבות עיקריות: הראשונה, שמירה על הרמוניה עם הטבע. השנייה, שמירה על יכולת ניידות מהירה. מודל אחוזת הבית היה נפוץ בכל רחבי צ’רקסיה.

קרא עוד »

על בר’ז’נוק’וה ברסבי (1947-2020)

לפני חודש הלך לעולמו אחד מגדולי חוקרי התרבות הצ’רקסית, האתנוגרף וההיסטוריון פרופסור בר’ז’נוק’וה ברסבי. תלמידו ועמיתו פרופסור סופיאן ז’מיחוב מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון, כותב לו הספד לזכר יום השלושים למותו.

קרא עוד »