מכיוון שיופיה של האישה הצ'רקסית היה ידוע ברבים עוד מימי הקולוניות הגנואזיות לחופי הים השחור במאה ה-12, הרבה מהן נפלו קורבן לסחר עבדים (או לסתם נישואים פוליטיים) שהביא אותן לחצרות מלכים רבים באסיה ובאירופה. גם הגברים הצ'רקסים סבלו לא פחות מסחר העבדים, והדוגמה הקלאסית לכך הייתה במאה ה-14 עם עליית הסולטנות הממלוכית שהסתמכה במידה רבה על רבבות של צ'רקסים, חיילים ושליטים כאחד.
הדבר הזה המשיך כמובן גם בזמן האימפריה שירשה אותם ופעמים רבות נשאלתי מי הם הסולטנים הצ'רקסים שהיו באימפריה העות'מאנית.
אז התשובה הקצרה היא שבניגוד לתקופה הממלוכית, באימפריה העות'מאנית לא היו סולטנים "צ'רקסים". מהמעט שאני יודע, ה"צ'רקסיות" של אף אחד מהם לא היוותה גורם משמעותי בתפקודם ובניהול שלטונם.
יחד עם זאת, היו גם היו סולטנים שהם בנים ובעלים של צ'רקסיות, במיוחד הסולטנים האחרונים של האימפריה.
בתרשים הגניאולוגי למטה, אפשר לראות ששלושה מתוך שבעת השליטים האחרונים של האימפריה הם בוודאות בנים של אישה צ'רקסית: מוראט החמישי, אבדלהמיט השני ואבדלמג'יט השני.
ואם נצליח לומר שבזמיאלם סולטנה – אשתו של מהמט השני, היא בוודאות צ'רקסית (ולא גיאורגית על פי אחת הסברות), הרי שמצאצאיה יצאו חמישה מהשליטים האחרונים של האימפריה העות'מאנית.