היום ה-28 בספטמבר, יום הלבוש הצ'רקסי «Адыгэ шъуашэм и Маф».
יום זה נקבע על מנת לשמר את הלבוש הלאומי הצ'רקסי המיוחד במינו והוא נחגג בקרב כל הצ'רקסים בעולם. לבוש הגבר נקרא: "שְוָאחְ צִיֵא" [מילולית: לבוש הפרש] ותלבושת האישה נקראת: "סָאיֵה".
תלבושות עמי העולם, מספרות לנו רבות על האנשים שלובשים אותן. הן מלמדות אותנו על מסורתם, תרבותם ומנהגיהם, על האזור שבו הם גרים בעולם, וכן על ההיסטוריה הלאומית שלהם. במובן הזה התלבושת הלאומית הצ'רקסית לא שונה מכל שאר תלבושות העולם. אבל כאשר אנשים רואים בימינו, צ'רקסים לבושים בתלבושת הלאומית שלהם, קשה להם להתעלם ממנה והיא מושכת את תשומת לבם באופן מיידי.
תלבושת לוחמים
הצ'רקסים הפכו בעל כורחם לעם לוחם כתוצאה מניסיונות של אימפריות שונות להשתלט על מולדתם. לכן אין זה מפתיע שלבושו של הגבר הצ'רקסי הוא מדי קרב. החזה עטור בתרמילים שבתחילה היו ממולאים בבשר מיושן והיוו מעין "מנת קרב" ועם פיתוח הנשק החם החלו להיות ממולאים באבק שריפה. מכאן הביטוי הצ'רקסי – "שמונה תרמילים לאויב, תרמיל אחד לרוכב". גם לצבע הציא הייתה משמעות: חליפה בצבע לימי מלחמה – אדומה לבני המעמד הגבוה, לבנה לימי חג ושחורה או אפורה לימים רגילים.
דימוי אידיאלי
לבוש האישה הצ'רקסית מכיל את כל התכונות המאפיינות אותה. זהו לבוש מכובד ומפואר כשל נסיכה, והוא מתוחכם, עדין וקלאסי כפי שמצופה מהאישה הצ'רקסית להיות. לרוב, העדיפות ניתנה לצבעים כהים וחזקים, ושימוש בצבעים כחול או ירוק נעשה לעתים רחוקות. האבזמים שעיטרו את החלק העליון והחגורה מכסף או מזהב הוסיפו נופך מרשים ללבוש היפה והשפעתן על המתבונן הייתה ניכרת מרחוק. העיקרון המנחה של עיצוב התלבושות היה להציג את דימויי הגוף האידיאלים המקובלים לאותה תקופה. חזה בולט (לגברים), גוף פרופורציונלי, ישר וזקוף ומותניים צרות במיוחד. לגברים – מותניים לא יותר רחבות מהיקף הראש שלהם, לנשים לא יותר רחבות מפעמיים היקף הצוואר שלהן.
עם השנים, בנוסף להיותה פריט לבוש, התלבושת הלאומית הצ'רקסית החלה לשמש גם לתקשורת לא-מילולית. על פי הכובע שעל ראשי הגברים למשל, ניתן היה לזהות את האזור או את השבט שממנו הם באים בצ'רקסיה ואף את מעמדם. ועל פי האופן שהאישה הצ'רקסית הניחה את כיסוי הראש שלה, ניתן היה לזהות את הסטטוס המשפחתי שלה.
מודל לחיקוי
הצ'רקסים בקווקז נחשבו במידה רבה לקובעי האופנה בעבור שאר עמי הקווקז. מסיבה זו הביטוי "לבוש כמו קברדיני" (אחד מהשבטים הצ'רקסים), בא לתאר בפי עמי הקווקז, אדם הלבוש בצורה מהודקת ומהוקצעת. הלבוש הצ'רקסי היה מאוד פונקציונלי ללחימה בשטח ההררי והוא היה סמל של לוחם ללא חת, לכן אין זה מפתיע שהוא אומץ על ידי רוב העמים השכנים לצ'רקסים עם התאמות ועיצובים שונים. כך ניתן למצוא – צ'צ'נים, דאגסטנים, גיאורגים, אוסטים, יהודים-הרריים ואף קוזאקים מהדון ומהקובאן שעד היום מתייחסים אליו כאל הלבוש הלאומי שלהם. רמז למקור הצ'רקסי של הלבוש ניתן למצוא כמובן בשם "צֵ'רְקֶסְקַה" שהטביעו הרוסים לצורך כינוי הלבוש של העמים הקווקזים או בשם "צֵ'רְקֶזי צ'וחה" (לבוש מסורתי צ'רקסי) שניתן לו על ידי הגיאורגים.
ציון יום הלבוש הצ'רקסי התחיל בשנת 2011 כיוזמה של הארגון החברתי "האדיגה ח'אסה של אדיגיה", וזאת על מנת לשמר את הלבוש הלאומי הצ'רקסי המיוחד במינו, ולעודד את האנשים ללבוש אותו לעיתים קרובות. בעקבות הפופולריות הרבה לה הוא זכה, קיבל היום הזה בשנת 2014 תוקף חוקי ברפובליקת אדיגיה שבפדרציה הרוסית ומאז הוא יום חג רשמי.
אך החגיגות כאמור, לא מוגבלות רק לרפובליקה הזאת, והן נערכות בכל רחבי הקווקז ובקרב כל הקהילות הצ'רקסיות מחוץ לו. התאריך שנבחר לציון יום הלבוש הוא לא אחר מאשר יום הולדתו של האמן הצ'רקסי יורי סטאש' – מעצב האופנה והתלבושות הנודע של רפובליקת אדיגיה, אשר העלה את קרנה של התלבושת הצ'רקסית הלאומית בכל העולם.
ולסיום, כמה פתגמים בצ'רקסית לגבי לבוש:
❖ לפני שמכירים אתכם – לבושכם. לאחר שמכירים אתכם – תבונתכם. ❖
«УкъыздамыщIэм ущыгъынщи, укъыздащIэм уакъылщ»
❖ הלבוש מקשט את האדם, התבונה מייפה אותו. ❖
«Щыгъыным цIыхур егъэщIэращIэ, акъылым егъэдахэ»
❖ הלבוש הכי יפה – ביישנות* ❖
«Фащэм я нэхъ дахэр укIытэщ»
_____
*במובן החיובי של המילה – צניעות, עם כבוד לסביבה ולמבוגרים.
