ממש כמו אירופה

מכירים את זה שבאירופה אתם נתקלים בדוכנים שעליהם מונחת צלחת קטנה לכסף וכתוב: "שירות עצמי"❓ אז בישראל - זה כפר כמא‼️
ממש כמו באירופה

בכל פעם שאנחנו מסתובבים עם מבקרים בסמטאות של כפר כמא, במסגרת סיורים של המוזיאון הצ'רקסי, האורחים שלנו חוזרים ואומרים שוב ושוב כמה הכל כאן מזכיר להם טיול באירופה.

השקט, הניקיון, החצרות המטופחות והציוריות, וכמובן היצירתיות האסתטית שבגרעין הישן בישוב. כל אלו מהווים את מושא פליאתם והערכתם למקום שאליו הם הגיעו. לעיתים קרובות המבקרים שולפים טלפונים ומתחילים לצלם כל דבר שהם רואים, על מנת לשתף את החברים שלהם במעט מאותה החוויה.

הרבה פעמים אנחנו לא מבינים את פשר הפליאה. אם תשאלו אותנו, הכפר שלנו לא כזה נקי, לא כזה מסודר וכבר לא כזה שקט. ואם הייתם שואלים את ההורים שלנו, או את הסבים שלנו – המצב גרוע עוד יותר!

אחד המשפטים הנפוצים שאנחנו שומעים מפי המבקרים הוא: "הכפר שלכם כל כך נקי ושקט שצריכים להביא לפה אוטובוסים רבים של ישראלים כדי להראות להם שאפשר לחיות גם אחרת". על כך אנחנו עונים מייד בשאלה רטורית: "ואם יבקרו אותנו בכמויות כאלו, האם כפר כמא תמשיך להיות נקיה ושקטה?"

סמטה בגרעין הישן של כפר כמא. ויקיפדיה.

בעיני מדריכי קבוצות, זה כל כך "לא תיירותי" מצידנו לומר זאת. הרי "יותר מידי מבקרים" זה אף פעם לא משהו רע. הצדק היה איתם כמובן, אם היה מדובר אך ורק במיזם תיירותי. יחד עם זאת, פילוסופיית העבודה שלנו בכל שנותיו של מוזיאון הצ'רקסי הייתה ועודנה – שימור והפצת התרבות. וכל זאת מתוך הנחה שככל שיכירו אותנו יותר לעומק, כך נוכל לשמר את הקיים לאורך זמן.

סמטאות כפר כמא והאנשים החיים בתוכם, הם עדות חייה לכל הערכים הצ'רקסיים אליהם נחשפים המבקרים בזמן ההדרכה במוזיאון. אם נפגע במרקם הזה, הרי שאנחנו מועלים בתפקידנו כמשמרי ומפיצי התרבות.

צ'רקסים יכולים להיות מארחים מעולים כמובן. אך לאירוח שלהם יש גוון אחר מהמקובל במזרח התיכון. האיפוק אשר מזוהה עימם כל כך, בא לידי ביטוי גם בהכנסת האורחים שלהם. העובדה שאבותיהם אירחו במשך מאות שנים עוברי אורח בחינם, מהווה עבורם את אחת המשוכות הפסיכולוגית הגדולות לצמיחת "תרבות הצימרים" המזוהה כל כך עם היישובים בגליל ובגולן.

בנוסף, הם לא יוצאים בריצה לעבר אורחיהם בידיים פתוחות בקריאות של "ברוכים הבאים!". הם לא מעמיסים על השולחן אוכל לפני שהאורחים שלהם נרגעים מהמסע שלהם. והם לא יוצאים מגדרם להודות לאורחים שבאו לבקר אותם. אז גם שם, האורחים מרגישים שמשהו קצת שונה.

ובסמטאות, באחד הימים בסיור עם קבוצה קטנה, אנחנו רואים דוכן במרכז הישוב ועליו כל מיני פריטים. "תראו תראו משהו מדהים! זה היה ככה גם בשבוע שעבר", אומרת המלווה של הקבוצה. "פשוט לוקחים מה שרוצים ושמים לו כסף בצלחת". ועוד קצת בהמשך, שולחן ועליו צנצנות עם ירקות כבושים שעליו כתוב – "30 שקל, שירות עצמי".

ממש כמו באירופה.
ממש כמו בכפר כמא.

דוכן עם ירקות כבושים בשירות עצמי, באחת מסמטאות כפר כמא

אהבתם את התוכן?! שתפו אותו

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

יום המחול הבינלאומי

יום המחול הבינלאומי מצוין מידי שנה ב-29 באפריל. מחול הוא חלק בלתי נפרד מתרבות הצ'רקסים, וגם הם מציינים יום זה בהופעות פומביות של להקות המחול שלהם בקווקז ובפזורה.

קרא עוד »

יום הדגל הצ'רקסי

יום הדגל הצ'רקסי הוא יום אשר נחגג מידי שנה ב-25 בחודש אפריל. צ'רקסים מכל העולם נזכרים ביום הנפתו ההיסטורי ובאיחוד כל השבטים השונים תחתיו. דגל זה, משמש עד היום כסמל הלאומי היחיד בעבור כל הצ'רקסים הפזורים ביותר מחמישים מדינות בעולם.

קרא עוד »

אפריל

החודש השני בלוח השנה הצ'רקסי היה מתחיל ב-22 באפריל ושמו היה כשם תופעת הטבע הנפוצה בו – "חודש המלטת הכבשים".

קרא עוד »

על קולוניאליזם ודמוגרפיה

הסיפור של הצ'רקסים בקווקז הוא במידה רבה סיפור של עם שהפך למיעוט בתוך בארצו. תוך מאתיים שנה, מספריהם צנחו מאוכלוסייה של מיליונים לאוכלוסייה של עיירה

קרא עוד »

ראש השנה הצ'רקסי

ראש השנה הצ'רקסי נחגג ביום השיוויון האביבי ב-21 בחודש מרץ. זהו יום המסמל את בוא האביב. את ראש השנה, הצ'רקסים היו חוגגים במשך שלושה ימים באמצעות פולחן, ריקודים וביקורי קרובים וחברים.

קרא עוד »

יום השפה הצ'רקסית

היום ה-14 במרץ 2021, מציינים מיליוני הצ'רקסים המפוזרים בכל קצוות תבל את "יום השפה הצ'רקסית". אחד מעמודי התווך של כל חברה באשר היא השפה שבה

קרא עוד »

אחוות לוחמים

אחוות לוחמים, או בשמה הצ'רקסי «לֵ῀אוּז'», הייתה קבוצה של אנשים אשר התגבשה לא על בסיס משפחתי ולא על בסיס אזור גיאוגרפי אלא על בסיס של שבועה.

קרא עוד »

הר האלברוס

הר האלברוס❓ אֻושְחֵۧמָאף‼️
לא הרבה יודעים, אבל ההר הגבוה ביותר ביבשת אירופה נמצא במולדת של הצ'רקסים בקווקז.

קרא עוד »