כזכור מפוסטים קודמים, תרבות האירוח היא אחת מעמודי התווך של התרבות הצ'רקסית כולה. עבור נאלו זאוור, גדול חוקרי התרבות הצ'רקסית במאה ה-20 , בית ההארחה הצ'רקסי היה 'גם מסעדה וגם אולם אירועים, גם משרד שבו בעיות פוליטיות נפתרות וגם אוניברסיטה לדור הצעיר'.
בפוסט – '50 עקרונות באירוח צ'רקסי' פירטנו לכם על אילו כללים חייבים לשמור האורח והמארח. היום נספר בקצרה אילו סוגי אורחים «Адыгэ ХьэщIэхэр» קיימים וכיצד התייחסו לכל אחד. בעוד שלרוב התרבויות יש 2-3 סוגי אורחים, הצ'רקסים עם השנים הגיעו עד ל-15 קטגוריות שחלקן היו חופפות וחלקן עם הבחנה ברורה.
אבל לפני שנפרט את הסוגים, כדאי לומר משפט או שניים על המילה 'אורח' בצ'רקסית. המילה המשמשת לתיאור האורח בשפה הצ'רקסית היא – חָۧאצֵ'ה «ХьакIэ» או חָۧאשֵ῀ה «ХьэщIэ» כפי שאומרים בניב המזרחי. אם נפרק את המילה נראה כי היא מורכבת משתי מילים – חָۧא: שפירושה 'בן-אדם' בצ'רקסית עתיקה, ו- צֵ'ה שפירושה: 'חדש'.
כלומר האורח הצ'רקסי הוא 'אדם חדש'. בין אם מהסיבה שאנחנו לא מכירים אותו ובין אם מהסיבה שזה אדם המתווסף לאוכלוסיה הקיימת בכפר. על כן, יש לקחת בחשבון את כל ההשלכות של אדם חדש למשק הבית ולהתנהג בהתאם.
והנה הם סוגי האורחים הצ'רקסים[1] :
1. אורח מכובד «ХьэщIэ лъапIэ»
אורח שלמענו כל הכפר מעורב בפונקציית האירוח. איכות המנות המוגשות ומספרן, איכות חדר ההארחה והדאגה לצרכיו, הנעמת זמנו בשעות הערב וכד', כולם תאמו את מעמדו וכבודו של האורח. בתקופה הפאודלית היו אלו הנסיכים והאצילים מהשורות הראשונות שזכו לטיפול האירוח המלא. בעידן המודרני מדובר במנהיגים רמי מעלה או אנשי חינוך ותרבות שהתעלו מעל כולם בתרומתם לחברה.
2. אורח מוכר «ХьэщIэ къызэрыкIуэ»
מדובר באורח שמוכר למארח והוא בא לבקר לעתים קרובות. יש לכבדו כמו שאר האורחים כמובן, אבל עדיין אפשר להיות נינוחים יותר כלפיו.
3. אורח זכר «ЦIыхухъу хьэщIэ»
למרות שמדובר בקטגוריה שיכולה להיות חופפת לשאר הקטגוריות, האבחנה חשובה כי מין האורח מכתיב גם הוא את אופי האירוח.
4. אורחת «Бзылъхугъэ хьэщIэ»
את האורחת שיכנו באחד מחדרי המשפחה ולא בחָۧאצֵ'ש (בית-ההארחה). באופן זה היא קיבלה את הכבוד הראוי לה – שכן העיקרון הבסיסי היה שהאישה בתרבות הצ'רקסית, תמיד מקבלת הכבוד המוענק למבוגרים. ובאותה מידה האירוח ענה על כל צרכיה והיה לנוחותה המרבית.
5. אורח החָۧאצֵ'ש «ХьэщIэщ хьэщIэ»
רק גברים התארחו בבית ההארחה. ברוב המקרים, הנשים בצ'רקסיה לא נהגו להסתובב ללא ליווי מעבר לטריטוריה של הכפר שלהן או לכל היותר השבט שלהן. ולכן נדיר היה שהן תגענה לבדן לאיזשהו כפר, לפחות לא בלי הכנה מוקדמת. נשים לא הגיעו לחָۧאצֵ'ש כמו כל נווד או עובר אורח אחר. ואם הן היו מגיעות לביקור, אז הן הועברו ל"חדר הבנות", או לחדר שהוסב במיוחד לכך – גם אם מדובר בזוג נשוי.
הדבר הזה חשוב מכמה סיבות: א. לאורחות יש צרכים אחרים מאשר לגברים. ב. שלא יווצר מצב שבו גבר זר שבא כאורח, נכנס לחָۧאצֵ'ש שנמצאת בו כבר אורחת. ג. בחצר הצ'רקסית הייתה הפרדה של בתי השימוש. הקרובים ביותר לחָۧאצֵ'ש, תמיד היו שירותי הגברים. אז על מנת להקל על האורחת שיכנו אותה בחצר האחורית.
6. אורח הבית «Лэгъунэ хьэщIэ»
בדרך כלל מדובר בקרוב משפחה או שכן קרוב שאירחו אותו באחד החדרים של בית המגורים. בדרך הזאת, הוא חש יותר בנוח בקרב מארחיו ודלת החָۧאצֵ'ש עדיין הייתה פתוחה עבור אורח בלתי צפוי.
7. אורח ידוע «ХьэщIэ нахуэ»
כשמו כן הוא, אורח שזהותו ועיסוקו ידוע למארח שלו.
8. אורח אנונימי «ХьэщIэ щэху»
אורח שזהותו ועיסוקו לא ידועים למארח. על פי חוקי האירוח הצ'רקסי, המארח יכול היה לשאול רק לשלומו של האורח, ולא לשמו או עיסוקיו. אי שמירה על הכלל הזה, נחשבת לעלבון כלפי האורח.
רק אם ירצה זאת, יחשוף האורח את שמו, מאין הוא בא, לאן פניו וכדומה. אחת הסיבות לכלל זה היא על מנת לתת למארח לשפוט את האורח שלו על פי התנהגותו ולא על פי ידע מוקדם אודותיו.
9. אורח אינטימי «ХьэщIэ благъэ»
אורח עם יחסי קרבה מאוד חזקים למארח שלו. בדרך כלל זהו אחד החברים מ'אחוות הלוחמים' שלו או מקבוצה אחרת שבה הוא חבר. גם אורח זה לא שהה בחָۧאצֵ'ש אלא התארח באחד מחדרי הבית.
10. אורח זר «ХьэщIэ хамэ»
אורח מאזור אחר או ממדינה אחרת. בהתאם לפתגם: 'אורח שמגיע ממקום רחוק יותר, מכובד (יקר) יותר', לאורח הזר הוענקה תשומת לב יתרה והפגינו כלפיו הערכה רבה על הקשיים שאותם עבר על מנת לבקר אותם.
11. אורח מוזמן «Зэджа хьэщIэ»
כשמו כן הוא, אורח שהזמינו אותו וחיכו לבואו.
12. אורח לא מוזמן «Зэмыджа хьэщIэ»
רוב רובם של האורחים של הצ'רקסים בקווקז, היו אורחים לא מוזמנים.
13. אורח עם בקשה «ХьэщIэ лъаIуэ»
התקיים בתקופה הפאודלית. כאשר אנשים עניים חיפשו עזרה באמצעות לינה ואוכל אצל אצילים עשירים.
14. אורח במצוקה «ХьэщIэ уэкъулэ»
התקיים בעקבות אסון או טרגדיה אישית. בהתאם למסורת העזרה ההדדית בתרבות הצ'רקסית, מארחיו נתנו לו רשת ביטחון חברתית ואף התגייסו לעזור לו בכוחם ורכושם.
15. אורח אויב «Бий хьэщIэ»
בהתאם לפתגם הצ'רקסי הידוע: 'אם הוא בא כאורח, גם האויב הוא חבר'. האויב של הצ'רקסי התקבל בברכה בדיוק כמו כל אורח אחר, גם אם דמו של בן משק הבית או קרוב משפחה היה על ידיו[2].
בתקופה העתיקה, המנהג היה לארח את האורחים במשך שבעה ימים ושבעה לילות. וכמו אצל הרבה עמים אחרים, שבע – זהו מספר טיפולוגי, שהיו לו משמעויות דתיות ותרבותיות אצל הצ'רקסים. רק בתום התקופה הזאת, היה מברר הצ'רקסי את מטרת הביקור. בתקופות המאוחרות יותר, זמן האירוח המסורתי ירד לשלושה ימים לכל היותר, ועל מנת שהמארח ידע את כוונתו של האורח, נוצרו סימנים מוסכמים שרמזו על אופי הביקור מבלי שהוחלפה ביניהם אפילו מילה אחת.
_____
[1] שרג'ס. א, חאק'ון. מ, הצ'רקסים ומנהגיהם, הוצאת: פוליגרף יוג, מאיקופ, 2000.
[2] להלן אנקדוטה מפורסמת הממחישה נקודה זו: יום אחד, צ'רקסי אחד עבד בחצר ביתו. בעודו עסוק במלאכתו, קפץ לחצר צעיר מבוהל שביקש ממנו מחסה. האיש לא חשב פעמיים והחביא את הנער כנדרש בביתו. כעבור זמן מה, קבוצה של פרשים מאותו הכפר עברה ליד החצר ושאלה את האיש אם ראה נער נמלט, שכן אותו הנער הרג את בנו והם מחפשים להרוג אותו כנקמת דם. האיש השיב כי לא ראה דבר, והגברים המשיכו ברכיבתם. האיש קיבל את הנער ואירח אותו בהתאם לנימוסים המקובלים במשך מספר ימים מבלי להראות שום רגש או סימן שהוא יודע מה קרה. לילה אחד, כאשר נרגעו הרוחות התקרר דמם של פרשי הכפר, הוא הכין לנער סוס לרכיבה, נתן לו אספקה והוביל אותו למרחק בטוח מחוץ לכפר ואז שלח אותו לדרכו. מכאן שהאיש הגן על רוצח בנו ולא הרשה שפשיעתו תשפיע על תפקידיו החשוב כמארח.
