הפוסט שלנו היום יעסוק בדולמנים ובגמדים וינסה לתת דוגמה למה שקורה כשהארכיאולוגיה פוגשת את המיתולוגיה. באחד הפוסטים הקודמים, הזכרנו את 'תרבות מאייקופ' המפורסמת. אז היום נדבר על התרבות שירשה אותה.
כזכור, תרבות מייקופ הייתה תרבות עתיקה מעידן תקופת הברונזה הקדומה בצפון מערב הקווקז, שהשאירה אחריה תלי קבורה ענקיים וממצאים ארכיאולוגים המעידים על ציוויליזציה מתקדמת.
עושר ארכיאולוגי
היורשת של תרבות מאייקופ בצפון מערב הקווקז הייתה 'תרבות הדולמנים'. תרבות הדולמנים, נולדה למעשה ביחד וכהמשך לתרבות מאייקופ. במפה המצורפת, אפשר לראות כי בעוד הממצאים של תרבות מאייקופ נמצאו בחלק הצפוני יותר, הדולמנים שהתגלו הם בעיקר מהעבר הדרומי של נהר הקובאן. יחד עם זאת, עדיין אפשר לראות אזורי חפיפה בסביבת מאייקופ. על כל פנים, כולם מרוכזים במה שהייתה הטריטוריה ההיסטורית של הצ'רקסים ואבותיהם.
מה שיוצא דופן בדולמנים של צפון-הקווקז הוא הריכוז הגדול שלהם בשטח קטן יחסית. ועם תחילת המחקר הארכיאולוגי הרבה מהם נמצאו שמורים למדיי. בתוך חלק מתוכם נמצאו עצמות בני אדם, כלי חרס ונשק בתוכם ועל גבי אחדים נמצאה צורת כתיבה ראשונית חרוטה עליהם. מאוד ייתכן כי הדולמנים היו אתרי קבורה לאנשים בעלי מעמד וכוח, אולם עד היום, המדענים חלוקים בדעותיהם לגבי מטרתם ודרך בנייתם. מספר הדולמנים שנמצאו מונה כמה אלפים וחלק עדיין ממשיכים להתגלות. תיארוך פחמן ממקם את העתיקים שבהם ל- 4000 שנה לפני הספירה, שזה בערך 1500 שנה לפני בניית הפירמידה בגיזה.
דולמנים – מבנים העשויים מאבנים ענקיות – הם תופעה אנושית פריהיסטורית יוצאת דופן ואפשר למצוא אותם באירופה, אסיה ואף בישראל (בעיקר ברמת הגולן). מדובר למעשה בחדרים קטנים עשויים מאבן. ה'חדרים' אמנם קטנים אבל האבנים ממש לא, וחלקם אף שוקלים יותר מכמה טונות. בשל גילם העתיק, נקשרו אליהם לאורך ההיסטוריה אגדות רבות בפולקלור של העמים השונים. בעוד שמספר עמים באירופה (כמו ההולנדים, הגרמנים או הבאסקים) קישרו אותם לענקים, הצ'רקסים לעומתם קישרו אותם דווקא לגמדים.
כשהארכיולוגיה פוגשת את המיתולוגיה
בצ'רקסית, אנחנו קוראים לדולמנים בשם 'ייסְפּ-וֻונֵה' או 'ייסְפּוּן' «Испы унэ או Испун» כלומר הבתים של ה-'ייסְפּ'. הייספ היו שבט של גמדים מיתולוגיים שחלק מעלילותיהם מתועד באפוס הנארתים הצ'רקסי. הם היו ידועים כבעלי אומץ רב, תעוזה ואהבה גדולה לחופש. וכן היו בעלי כוח פיזי עצום וחכמה יוצאת דופן.
בניגוד ל-צִ'ינְת (שבט הענקים באפוס הנארתים)[1], היריבות בין הייספ לבין הנארתים הייתה 'יריבות בריאה' ולא אלימה. ובניגוד לגמדים במיתולוגיות הגרמאניות, הייספ – כמו הנארתים – היו רועים ועובדי אדמה למחייתם ולא כורים או בעלי מלאכה. אבל בעוד שהנארתים רכבו על סוסים, הייספ לעומתם, רכבו על ארנבות.
המיתולוגיה מספרת כי אובדנם של הייספ בא עליהם בעקבות יהירותם. אלוהים העניש אותם על כך והעלים אותם מעל פני האדמה. ומאז ועד היום, הארנבות נותרו מקפצות ממקום למקום, מחפשות אחרי אדוניהם.
עם הזמן, אנחנו רואים שהציוויליזציה שבנתה את הדולמנים הולכת ודועכת והיא מוחלפת על ידי 'תרבות הקובאן' ו'ממלכת קולכיס' המזוהה כמקומה של גיזת הזהב במיתולוגיה היוונית. בתקופה הזאת, אבותיהם של הצ'רקסים מתפצלים למספר רב של שבטים והשתייכויות, וככל הנראה זאת גם התקופה שהקבוצות במשפחת השפות הצפון-מערב קווקזיות מתחילה להתגבש: צ'רקסים, אבאזו-אבחאזים, וווביח'ים (אוביחים).
______
[1]על הצִ'ינְת אני מקווה לכתוב עוד בעתיד, אבל מעניין לציין כי המילה הרוסית ל'נפילים' הידועים מהתנ"ך היא יספוליני «Исполины» האם מדובר בצירוף מקרים?
