יחס הצ'רקסים לסביבתם הטבעית היה של כבוד והערכה. על פי מסורת - הטבע מצד אחד, הוא הבריאה, הביטוי והמקדש החי של אלוהים. ומצד שני, הוא הראי של נאורותו של האדם שחי בו.