יום המחול הבינלאומי מצוין מידי שנה ב-29 באפריל. מחול הוא חלק בלתי נפרד מתרבות הצ'רקסים, וגם הם מציינים יום זה בהופעות פומביות של להקות המחול שלהם בקווקז ובפזורה.

יום הדגל הצ'רקסי הוא יום אשר נחגג מידי שנה ב-25 בחודש אפריל. צ'רקסים מכל העולם נזכרים ביום הנפתו ההיסטורי ובאיחוד כל השבטים השונים תחתיו. דגל זה, משמש עד היום כסמל הלאומי היחיד בעבור כל הצ'רקסים הפזורים ביותר מחמישים מדינות בעולם.

החודש השני בלוח השנה הצ'רקסי היה מתחיל ב-22 באפריל ושמו היה כשם תופעת הטבע הנפוצה בו – "חודש המלטת הכבשים".

הסיפור של הצ'רקסים בקווקז הוא במידה רבה סיפור של עם שהפך למיעוט בתוך בארצו. תוך מאתיים שנה, מספריהם צנחו מאוכלוסייה של מיליונים לאוכלוסייה של עיירה

ראש השנה הצ'רקסי נחגג ביום השיוויון האביבי ב-21 בחודש מרץ. זהו יום המסמל את בוא האביב. את ראש השנה, הצ'רקסים היו חוגגים במשך שלושה ימים באמצעות פולחן, ריקודים וביקורי קרובים וחברים.

היום ה-14 במרץ 2021, מציינים מיליוני הצ'רקסים המפוזרים בכל קצוות תבל את "יום השפה הצ'רקסית". אחד מעמודי התווך של כל חברה באשר היא השפה שבה

אחוות לוחמים, או בשמה הצ'רקסי «לֵ῀אוּז'», הייתה קבוצה של אנשים אשר התגבשה לא על בסיס משפחתי ולא על בסיס אזור גיאוגרפי אלא על בסיס של שבועה.

הר האלברוס❓ אֻושְחֵۧמָאף‼️
לא הרבה יודעים, אבל ההר הגבוה ביותר ביבשת אירופה נמצא במולדת של הצ'רקסים בקווקז.

הח'אסה הייתה אסיפת עם או מועצת חכמים שנועדה להחליט בנושאים חשובים בנוגע לעתידם של הצ'רקסים. נידונו בה נושאים פלילים ואזרחיים וכן ענייני מלחמה ושלום.

מכירים את זה שבאירופה אתם נתקלים בדוכנים שעליהם מונחת צלחת קטנה לכסף וכתוב: "שירות עצמי"❓ אז בישראל – זה כפר כמא‼️

צ'רקסים באופן עקרוני, לא היו בונים בית שהיה שורד יותר מהם. דבר זה נבע משתי סיבות עיקריות: הראשונה, שמירה על הרמוניה עם הטבע. השנייה, שמירה על יכולת ניידות מהירה. מודל אחוזת הבית היה נפוץ בכל רחבי צ'רקסיה.

לפני חודש הלך לעולמו אחד מגדולי חוקרי התרבות הצ'רקסית, האתנוגרף וההיסטוריון פרופסור בר'ז'נוק'וה ברסבי. תלמידו ועמיתו פרופסור סופיאן ז'מיחוב מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כותב לו הספד לזכר יום השלושים למותו.

מקצוע הגֵ'גֻוָאקֻּ῀וֹ היה אחד התפקידים החשובים בחברה הצ'רקסית. מדובר היה במומחה רב-תחומי באומנויות העממיות: שירה, ריקוד, משחק, מוזיקה, תאטרון, אקרובטיקה וכד'.

משפחות שאינן יכולות להסתדר לבדן; חסרי בית במצוקה; או נזקקים מכל סיבה שהיא בכל הכפר או הקהילה, קראו קריאה לעזרה הדדית אשר נענתה בהתגייסות כללית בעבורם

החברה הצ'רקסית בקווקז הייתה מאוד מליטריסטית אך יחד עם זאת מאוד בטוחה ושלווה לחבריה. בפוסט הבא נלמד מהם המנגנונים שסייעו לשמור על שיווי המשקל הזה

ביקור חולים וניחום אבלים היו שתי קטיגוריות בח'אבזה אשר עזרו לצ'רקסים לשמור על סולידריות חברתית. זהו פוסט סיכום של סדרת הברכות הצ'רקסיות.

יחס הצ'רקסים לסביבתם הטבעית היה של כבוד והערכה. על פי מסורת – הטבע מצד אחד, הוא הבריאה, הביטוי והמקדש החי של אלוהים. ומצד שני, הוא הראי של נאורותו של האדם שחי בו.

מה אמרו הצ'רקסים למי שיושב ליד השולחן? מה איחלו המוכר והקונה אחד לשני ואילו תודות נאמרו כלפי מי שתרם תרומה? על כל אלו ועוד בפוסט החמישי שלנו על ברכות צ'רקסיות

הצ'רקסים חיו באלפי כפרים קטנים על גדות הנהרות הרבים בצ'רקסיה. בפוסט של היום נלמד על היחידות הפוליטיות שהרכיבו אותם

ברכות של "ברוך הבא", "שלום", "תודה", "להתראות" ו"בהצלחה" הן ברכות נפוצות בכל שפות העולם. בשפה הצ'רקסית הם פורסות עולם ומלואו.

בחלק המערבי של צ'רקסיה, ישבו שלושה שבטים שיוויוניים שאוכלוסייתם מנתה את רוב התושבים של צפון מערב הקווקז. היום נציג את המבנה החברתי שלהם ואת התהפוכות שהוא עבר במאה ה-19.

בדומה להרבה היררכיות פיאודליות בהיסטוריה האנושית, גם הפיאודליזם הצ'רקסי התחלק באופן גס בין מעמד האצולה ומעמד האיכרים. יחד עם זאת, יחסי הגומלין בין המעמדות הללו הושתתו על כבוד הדדי ולא על ניצול ציני.

השמחה של אחד מחברי הקהילה היא השמחה של כולם. הפוסט השלישי בסדרה עוסק באיחולי שמחה של נישואין והבאת צאצאים לעולם.

בפוסטים הבאים ננסה להסביר בקצרה על המבנה החברתי של הצ'רקסים בקווקז ועל האופן שבו המעמדות החברתיים שלהם התחלקו, וגם קצת על כמה מהמוסדות החברתיים והמשפטיים שהיו להם.

נושא הברכות בתרבות הצ'רקסית מכיל עולם ומלואו והוא מסתעף לתתי נושאים רבים מאוד. הפוסט השני בסדרה עוסק בברכת ברוך הבא ובאיחולים לאנשים בעבודתם

סיפורה של הלוחמת לאשין הוא אחד הנפוצים בפולקלור הצ'רקסי. הוא מופיע כאשר הצ'רקסים מתמודדים עם אויבים עדיפים עליהם בכוחם.

ברכות ואיחולים «Адыгэ ФIэхъусхэр/ШIуфэсхэр» מהוות עולם ומלואו בתרבות הצ'רקסית. זהו הפוסט הראשון בסדרה.

סיפור הטרגדיה של אדייף הוא אחד מסיפורי האהבה המפורסמים ביותר בתרבות הצ'רקסית.

תרבות הדולמנים, נולדה למעשה ביחד וכהמשך לתרבות מאייקופ. בזכות שרידיה הרבים אנחנו יכולים להבין מעט טוב יותר את ההיסטוריה העתיקה של אזור הקווקז.

אורח בצ'רקסית הוא 'אדם חדש'. הצ'רקסים הבחינו לאורך ההיסטוריה ביותר מ-15 סוגי אורחים שונים שכל אחד מהם קיבל שירות ויחס מותאם.

היום אנחנו עם סיפור על קרב מלפני אלף שנים שהשתמר בזכות האיכויות ההיסטוריות והספרותיות שלו. קרב הנסיכים של רידאד ומסטיסלב.

עד כמה מגוון העושר הלשוני בקווקז? איך קוראים לשפה שהיהודים הקווקזים מדברים? ולמה לא נכון לקרוא לה "קווקזית".

מדמוזל אייסה היא בת אצילים צ'רקסית אשר נחטפה מצ'רקסיה מולדתה וזכתה לימים לפרסום בצרפת.

יופיה האגדי של האישה הצ'רקסית היה כבר לשם דבר במאה ה-19 במערב. אין זה פלא אם כן שמשוררים וסופרים רבים כתבו עליו, ביניהם גם אוסקר ווילד.

כללי הריחוק הפיזי, האיסור על לחיצת ידיים והאיסור על חיבוקים הנובעים מקוד ההתנהגות של הצ'רקסים יכולים לעזור להם מאוד להימנע מוירוס הקורונה.

סיפורו של המוזיאון הלאומי הצ'רקסי באדיגיה הוא סיפור של שימור, תיעוד והפצה של התרבות הצ'רקסית.

הצ'רקסים תמיד האמינו בנצחיות הנפש ובקונספט של "חיים לאחר המוות". אבל מנהגי הקבורה, האבלות והזיכרון שהיו להם הושפעו מהאמונות הדתיות שהתחלפו עם השנים.

היום, ה-10 באוקטובר 2020, אנחנו מציינים 241 שנים לקרב האצילים. קרב שחתם את אחד מהפרקים הקשים ביותר של ההיסטוריה הצ'רקסית, מלחמה עקובה מדם שארכה שבעה חודשים. תוצאות קרב האצילים גזרו למעשה את דינה של ההתנגדות הצ'רקסים לאימפריה הרוסית בחזית המזרחית של המלחמה הרוסית-צ'רקסית.

המעשה הטוב האולטימטיבי בתרבות הצ'רקסית נקרא – פְּסָאפֵּא. זהו סיוע לנזקקים ללא בקשת תמורה, והוא מבוצע בצורה הכי טובה כאשר הוא נעשה בסתר.

דיוקן מרתק של צ'רקסיה על נופיה ושיריה שהופק על ידי וינסנט מון. הסרט חוקר את היקום המוזיקלי האזוטרי והאקזוטי של הצ'רקסים וסוחף את הצופה לחוויה יוצאת דופן.

מכיוון שהאמינו בכוח הריפוי של המוזיקה, הצ'רקסים היו יושבים סביב מיטת החולה במנהג שנקרא צ'אפש ומנעימים את זמנו בשירה, משחקים וריקודים.

הצ'רקסים התחסנו מפני האבעבועות השחורות מאות שנים לפני גילוי החיסון באירופה. זו הסיבה שתווי פניהם נשארו יפים וחלקים יחסית לשכניהם בקווקז

אחד מהמאפיינים החיצוניים הבולטים ביותר של בניין ספריית הקונגרס (הספריה הגדולה בעולם) – הוא שלושים ושלוש "הראשים האתנולוגיים" המקיפים אותו. אחד מהם הוא "הראש הצ'רקסי"

הצ'רקסים הפכו בעל כורחם לעם לוחם כתוצאה מניסיונות של אימפריות שונות להשתלט על מולדתם. לכן אין זה מפתיע שלבושו של הגבר הצ'רקסי הוא מדי קרב. ולבוש האישה הוא לבוש מכובד ומפואר כשל נסיכה, והוא מתוחכם, עדין וקלאסי כפי שמצופה מהאישה הצ'רקסית להיות.

תרבות מאייקופ על פי מרבית החוקרים היא התרבות שממנה יצאה משפחת השפות הצפון-מערב קווקזיות וממנה התפתח העם הצ'רקסי.

בדיחה ידועה אצל צ'רקסים היא לומר על אדם מפורסם או אדם שהגיע לגדולות – "אמא שלו צ'רקסית" «Ащ янэ адыг» אבל לפעמים, לבדיחה הזאת יש שורשים אמיתיים.

היאבקות היתה ענף ספורט מאוד מפותח בצ'רקסיה. הילדים הצ'רקסים היו לומדים את עקרונות אמנות הלחימה מהוריהם כבר מגיל צעיר.

קוד ההתנהגות של הצ'רקסים מתייחס כמעט לכל מצב שבו הם נמצאים. כולל האופן שבו עליהם לעמוד או לרכב.

מה משותף למדינה ערבית קטנה במפרץ הפרסי לבין מולדת הצ'רקסים❓

הכנסת אורחים נחשבת לאחד מעמודי התווך של התרבות הצ‘רקסית. הצ'רקסים מעולם לא בנו בית מבלי לבנות בית הארחה אשר אמור היה לשרת כל אורח או עובר אורח

הסכם אדירנה משנת 1828 בין האימפריות הרוסית והעות'מאנית. היה כביכול הבסיס ה"חוקי" של הרוסים לתוקפנות הגלויה שלהם כלפי הצ'רקסים ואדמותיהם.

שפת הציד היא אחת משפות הסתרים הצ'רקסיות. מדובר בשפה אשר מורכבת מאוצר מילים ייחודי והיא מובנת רק על ידי הציידים. במובנים בלשניים, זאת לא הייתה בדיוק שפה שונה אלא שפה שהדקדוק בה זהה לשפת המקור, אבל אוצר המילים שלה מורכב ממילים מומצאות או מעיוות של מילים קיימות.

האַדִּיגֵה חַ'אבְּזֵה «Адыгэ хабзэ» הוא הקוד המנחה של כל הפעולות הלא דתיות בכל תחומי חייהם של הצ'רקסים מלידתם ועד מותם. לפני קצת יותר משנה פרסמתי

לאורך הדורות, המציאו הצ'רקסים שפות סודיות ומסתוריות לשם יצירת ריחוק מעמדי או קבוצתי, וכן 'על מנת לרמות' את חיות הבר בנוגע לכוונותיהם האמיתיות של הציידים. שפות אלו אם כן, לא כוונו כלפי דוברים שאינם צ'רקסים אלא נועדו לשרת מטרות פנימיות.

הדרבי הצ'רקסי הוא מרוץ רכיבה על סוסים לאורך 1000 קילומטרים במשך 10 ימים. מדובר במבחן יוצא דופן גם לסוס הצ'רקסי וגם לרוכבו.

אחד מהמאפיינים הייחודים לצ'רקסים הם שפתם העיצורית הנקראת "אָדיגָאבְּזֵה".

אחד הדבר הבולטים שהזרים שמבקרים את הצ'רקסים שמים אליו לב הוא התשוקה של האחרונים לניקיון אישי, ניקיון בתיהם ולאסתטיקה ברשות הציבור.

אפוס הנארתים «Нартхэр, Адыгэ Эпос», הוא ללא ספק את אחד המרכיבים החיוניים ביותר בתרבות הצ'רקסית. הסיפורים הרבים שבו, עיצבו את תפיסת עולמם של הצ'רקסית במשך מאות ואף אלפי שנים.

אדם שבא לספר על ההיסטוריה והתרבות של עם מסוים, חייב להכיר את לידתו והתפתחותו במידה כזאת שגם אם הוא נתקל בשאלה מסוימת שהוא לא מכיר, הוא יודע היכן לחפש את התשובה.

ערך החיים בתרבות הצ'רקסית, לא עומד בפני עצמו. הוא תמיד קשור בערך נוסף.

פתגמים היו אחד האמצעים החשובים ביותר של הפדגוגיה האתנית הצ'רקסית. אז זה רק ראוי שקטגוריה שלמה מהם, עסקה באופן ספציפי בתורת החינוך עצמה ובדרכים להשגתה.

משל רוח הצפון משמש ככלי חשוב לבלשנים והוא מפורסם בזכות השימוש בו לתיאורים פונטיים של שפות וכהמחשה לשפה מדוברת.

למה בכפר כמא יש את הכי הרבה ג'ינג'ים בישראל❓

מה שלומכם חברים? או כמו שאומרים זאת בשפה הצ'רקסית:

"איך אתם עומדים?"

הברכה הנפוצה ביותר בשפה הצ'רקסית היא יֵבְּלָארְ! – «!Еблагъэ». זוהי בעצם המקבילה הצ'רקסית לביטוי "ברוך הבא" או "ברוכה הבאה" (בצ'רקסית אין זכר ונקבה).