בחלק המערבי של צ'רקסיה, ישבו שלושה שבטים שיוויוניים שאוכלוסייתם מנתה את רוב התושבים של צפון מערב הקווקז. היום נציג את המבנה החברתי שלהם ואת התהפוכות שהוא עבר במאה ה-19.

בדומה להרבה היררכיות פיאודליות בהיסטוריה האנושית, גם הפיאודליזם הצ'רקסי התחלק באופן גס בין מעמד האצולה ומעמד האיכרים. יחד עם זאת, יחסי הגומלין בין המעמדות הללו הושתתו על כבוד הדדי ולא על ניצול ציני.

בפוסטים הבאים ננסה להסביר בקצרה על המבנה החברתי של הצ'רקסים בקווקז ועל האופן שבו המעמדות החברתיים שלהם התחלקו, וגם קצת על כמה מהמוסדות החברתיים והמשפטיים שהיו להם.

הסכם אדירנה משנת 1828 בין האימפריות הרוסית והעות'מאנית. היה כביכול הבסיס ה"חוקי" של הרוסים לתוקפנות הגלויה שלהם כלפי הצ'רקסים ואדמותיהם.

שפת הציד היא אחת משפות הסתרים הצ'רקסיות. מדובר בשפה אשר מורכבת מאוצר מילים ייחודי והיא מובנת רק על ידי הציידים. במובנים בלשניים, זאת לא הייתה בדיוק שפה שונה אלא שפה שהדקדוק בה זהה לשפת המקור, אבל אוצר המילים שלה מורכב ממילים מומצאות או מעיוות של מילים קיימות.

לאורך הדורות, המציאו הצ'רקסים שפות סודיות ומסתוריות לשם יצירת ריחוק מעמדי או קבוצתי, וכן 'על מנת לרמות' את חיות הבר בנוגע לכוונותיהם האמיתיות של הציידים. שפות אלו אם כן, לא כוונו כלפי דוברים שאינם צ'רקסים אלא נועדו לשרת מטרות פנימיות.