כפי שהזכרנו בפוסט הקודם על הברכות הצ'רקסיות, לצ'רקסים היה מספר רב של ברכות ואיחולים והם באו לידי ביטוי בהקשר הספציפי ובתלות לאדם שכלפיו הופנו. רוב הברכות הללו למרבה הצער, כבר אינם בשימוש, ואלה אשר בשימוש, נותרו רק בפיהם של המבוגרים בלבד.
לאור בקשתם של כמה מקוראינו להביא דוגמאות לברכות כאלה, בפוסטים הבאים ננסה לשתף איתכם את הברכות הנפוצות ביותר. הקוראים שדוברים את השפה הצ'רקסית יוכלו לשנן אותן ולנסות להתחיל להשתמש בהן ביום-יום, ואלו שאינם קוראים יוכלו לנסות ללמוד אותן או להינות מהן על פי משמעותן.
אך ראשית, נתחיל בברכה הצ'רקסית האולטימטיבית, שהיא גם הברכה הנפוצה ביותר בשפה הצ'רקסית הלא היא: יֵבְּלָארְ!
יֵבְּלָארְ! – «!Еблагъэ»
זוהי בעצם המקבילה הצ'רקסית לביטוי "ברוך הבא" או "ברוכה הבאה" (בצ'רקסית אין זכר ונקבה). והמשמעות שלו הוא "בוא/י", "היכנס/י", "התכבד/י". וכמו הרבה ברכות מהסוג הזה בכל שפה, היא הפכה לדיי לקונית ונדושה.
יחד עם זאת, כאשר אנחנו מנתחים את המשמעות העמוקה שלה, אנחנו למדים דבר נוסף על תרבות האירוח הצ'רקסית בפרט ועל עומק הברכות הצ'רקסיות בכלל. פירוש המילה 'בְּלִי' בצ'רקסית הוא 'שבע', והתחילית 'י' משמשת בשפה ליידוע, כך שהמשמעות המילולית המדויקת של יבלאר' היא: 'השביעי' או 'השביעית'. אז מה זה בעצם אומר? אם נוסיף לכך את הפתגם – 'השושלת נספרת שבע דורות למעלה' «לֵ῀וְזִירְ בְּזִ'יבְּלִצֵ'ה מָאוֵה ; ЛIэужьыр бжьиблкIэ мауэ» הדברים מתחילים קצת להתבהר.
השורשים של המילה הזאת למעשה חוזרים לעבר הרחוק של הצ'רקסים. כמו הרבה עמים עתיקים, גם הצ'רקסים היו משננים את אבותיהם שבע דורות למעלה. וכל מי שנכללו במעגל הקרובים הזה נחשבו לבני משפחתם, והם היו חייבים לספק להם עזרה, תמיכה, הגנה מתקיפה וכדומה. נוסף לכך, בהרבה חברות עתיקות, כולל החברה הצ'רקסית, היה מקובל לקיים נישואין אקסוגמיים (כלומר נישואין מחוץ לקבוצה) ומעגל ההתייחסות היה לכל הפחות מחוץ לשבע הדורות למעלה. למעשה עד היום משתדלים הצ'רקסים לקיים נישואין אקסוגמיים ואף מתייחסים לנישואי קרובים כאל גילוי עריות.
לכן, כאשר הצ'רקסים היו משתמשים במילה יֵבְּלָארְ! הם בעצם היו אומרים: 'מי ייתן ותהיו מהשבעה'. כלומר – חלק ממשפחתנו ומקרובינו עם כל המשתמע מכך. לתרבות אירוח מיוחדת [ראו: חמישים עקרונות באירוח צ'רקסי] צריך שתהיה גם ברכה מיוחדת, לכן, כך בחרו הצ'רקסים לברך את אורחיהם.
איחולים לאנשים בעבודתם
- לכל אדם העוסק בעבודתו, נהגו הצ'רקסים לומר – 'שתהה עבודתך טובה, מכובדי' «אֻוחֻ'ופֻ῀וחֻוֵה אַפְּשִּיי ; IуэхуфIохъуэ апщий».
- לאדם העוסק במלאכה המצריכה מיומנות מיוחדת – רַצעָן, יצרן רתמות, חָרָשׁ נֶשֶׁק, תכשיטן וכד' – הברכה היתה 'שיהפוך להיות טוב, מכובדי' «פֻ῀וחֻוס אַפְּשִּיי ; ФIохъус апщий» בהתיחסות ליצירה שלו.
לשני האיחולים הללו היה צריך להשיב במשפט – 'שתהיה בריא מכובדי, שתהיה אהוב על אלוהים, ברוך הבא' «וֵפְּסֵּוְ אַפְּשִּיי, תְּחַۧם יִשָ῀אסֻו וֵחֻו, יֵבְּלָארְ ; Упсэу апщий, Тхьэм и щIасэ ухъу, ебларъэ»
- לאחר שהאומן סיים את מלאכתו הלקוח אמר לו: 'שאלוהים לא יתן לך מטלה גדולה יותר מכך' «אַבִּי נָאחְרֵה נָאחְ גֻּורֻ'וֵיְחְ ۧ תְּחַۧם קֻ'ווִימִיתְצֵ'ה ; Абы нэхърэ нэхъ гугъуехь тхьэм къыуимытк1э» או 'שאלוהים יברך אותך לראות את הטוב ביצירה שלך' «ווי אֵשָ῀ארֵ'ם יִחָיִּיר תְּחַۧם וֵירַ'לָ'ארֻ'ו ; Уи IэщIагъэм и хъер тхьэм уигъэлъагъу » או 'שאלוהים יראה לך את הטוב משתי ידיך'.
- לרועה הבקר נהוג היה לומר 'שירבה הבקר שלך, מכובדי' «בֻּוחֻוא אַפְּשִּיי; Бохъуэ апщий» על כך הוא השיב 'שתהיה בריא מכובדי, שתהיה אהוב על אלוהים' «וֵפְּסֵּוְ אַפְּשִּיי, תְּחַۧם יִשָ῀אסֻו וֵחֻו ; Упсэу апщий, Тхьэм и щIасэ ухъу» מבלי להוסיף את הביטוי יֵבְּלָארְ' (ברוך הבא) לסוף המשפט.
- ואת רועה הצאן ברכו 'שתהיה לך גזיזת צמר רבה' «צִּ'יש מָאחֻ'וה אַפְּשִּיי; Цыш махуэ апщий» ועל כך הוא ענה – 'שאלוהים יתן לך הרבה לחלק' «פְּשִין קֻודֻו תְּחַۧם ק'ווית'; Пщын куэду Тхьам къуит»
- לחורש את אדמתו אמרו – 'שהחריש שלך יהיה מרובה וטוב, מכובדי' «בֻּווֵא אַפְּשִּיי; Бовэ апщий» ותשובתו היתה 'שתהיה בריא מכובדי'.
- למי שעסק בקצירת השדה היו אומרים 'שיתרבה ויערם מכובדי' «שְחֻ'ושְחַ'א אַפְּשִּיי; Шхошхэ апщий» ולכך התשובה הייתה בדרך כלל 'שתהיה בריא מכובדי' «וֵפְּסֵּוְ אַפְּשִּיי; Упсэу апщий» יחד עם זאת, אם היחסים ביניהם היו יותר קרובים, המשיב יכול היה לומר – 'שאלוהים יתן לך הרבה ממי שיאכל את זה'.
- למי שעובד בגורן אמרו – 'שיהיה דיש מכובד ועשיר, מכובדי' «חָאם בֻּווֵא אַפְּשִּיי ;Хьам Бовэ апщий» ועל כך הוא הודה – 'שתהיה בריא מכובדי, שאלוהים יתן לך דיש מכובד ועשיר מכובדי' «וֵפְּסֵּוְ אַפְּשִּיי, בֻּווֵא תְּחַۧם ק'ווית אַפְּשִּיי ; Упсэу апщий, Бовэ Тхьэм къуит апщий»
- ולמגדל הדבורים – 'שירבה מכל טוב הדבש שלך, מכובדי' «פֻו בֵּוְ אַפְּשִּיי; Фо бэв апщий» והוא הודה לו במשפט 'שתהיה בריא מכובדי'.
בהקשר זה מעניין לציין שביטוי התודה הצ'רקסי האולטימטיבי הוא «וֵפְּסֵּוְ; Упсэу» שפירושו המילולי הוא 'שתהיה שלם' או במילים אחרות 'שתהיה בריא'. סביר להניח שביטוי זה הוא אחד הקדומים ביותר באיחולים הצ'רקסים, שכן הוא מחזיר אותנו לתקופה שבה הצ'רקסים האמינו בעוצמתן של מילים והשפעתן על גורל בני האדם.
כפי ששמתם לב, הפוסט הזה הוא יותר 'טכני' באופי שלו ועל כן אני חושב שמוטב אם נעצור כאן על מנת שלא להכביד עליכם יתר על המידה. בפוסט הבא על ברכות ואיחולים צ'רקסיים, נפרט אילו איחולי שמחה ואילו איחולי צער היו קיימים, ומדוע חשוב מאוד לא לשכוח אותם.
אז בינתיים שתפו את הברכות שלמדנו למעלה עם החברים שלכם. ועד הפעם הבאה – «שֻۧותְחֵזְ'; Шъотхъэжь» להתראות! (מילולית: 'שתשמחו')
