הסכם אדירנה משנת 1828 בין האימפריות הרוסית והעות'מאנית. היה כביכול הבסיס ה"חוקי" של הרוסים לתוקפנות הגלויה שלהם כלפי הצ'רקסים ואדמותיהם.
שפת הציד היא אחת משפות הסתרים הצ'רקסיות. מדובר בשפה אשר מורכבת מאוצר מילים ייחודי והיא מובנת רק על ידי הציידים. במובנים בלשניים, זאת לא הייתה בדיוק שפה שונה אלא שפה שהדקדוק בה זהה לשפת המקור, אבל אוצר המילים שלה מורכב ממילים מומצאות או מעיוות של מילים קיימות.
האַדִּיגֵה חַ'אבְּזֵה «Адыгэ хабзэ» הוא הקוד המנחה של כל הפעולות הלא דתיות בכל תחומי חייהם של הצ'רקסים מלידתם ועד מותם. לפני קצת יותר משנה פרסמתי בפסייבוק את הפוסט "חַ'אבְּזֵה -…
לאורך הדורות, המציאו הצ'רקסים שפות סודיות ומסתוריות לשם יצירת ריחוק מעמדי או קבוצתי, וכן 'על מנת לרמות' את חיות הבר בנוגע לכוונותיהם האמיתיות של הציידים. שפות אלו אם כן, לא כוונו כלפי דוברים שאינם צ'רקסים אלא נועדו לשרת מטרות פנימיות.
הדרבי הצ'רקסי הוא מרוץ רכיבה על סוסים לאורך 1000 קילומטרים במשך 10 ימים. מדובר במבחן יוצא דופן גם לסוס הצ'רקסי וגם לרוכבו.
אחד מהמאפיינים הייחודים לצ'רקסים הם שפתם העיצורית הנקראת "אָדיגָאבְּזֵה".
אחד הדבר הבולטים שהזרים שמבקרים את הצ'רקסים שמים אליו לב הוא התשוקה של האחרונים לניקיון אישי, ניקיון בתיהם ולאסתטיקה ברשות הציבור.
אפוס הנארתים «Нартхэр, Адыгэ Эпос», הוא ללא ספק את אחד המרכיבים החיוניים ביותר בתרבות הצ'רקסית. הסיפורים הרבים שבו, עיצבו את תפיסת עולמם של הצ'רקסית במשך מאות ואף אלפי שנים.
אדם שבא לספר על ההיסטוריה והתרבות של עם מסוים, חייב להכיר את לידתו והתפתחותו במידה כזאת שגם אם הוא נתקל בשאלה מסוימת שהוא לא מכיר, הוא יודע היכן לחפש את התשובה.
