החברה הצ'רקסית בקווקז הייתה מאוד מליטריסטית אך יחד עם זאת מאוד בטוחה ושלווה לחבריה. בפוסט הבא נלמד מהם המנגנונים שסייעו לשמור על שיווי המשקל הזה

יחס הצ'רקסים לסביבתם הטבעית היה של כבוד והערכה. על פי מסורת - הטבע מצד אחד, הוא הבריאה, הביטוי והמקדש החי של אלוהים. ומצד שני, הוא הראי של נאורותו של האדם שחי בו.

הצ'רקסים חיו באלפי כפרים קטנים על גדות הנהרות הרבים בצ'רקסיה. בפוסט של היום נלמד על היחידות הפוליטיות שהרכיבו אותם

בחלק המערבי של צ'רקסיה, ישבו שלושה שבטים שיוויוניים שאוכלוסייתם מנתה את רוב התושבים של צפון מערב הקווקז. היום נציג את המבנה החברתי שלהם ואת התהפוכות שהוא עבר במאה ה-19.

בדומה להרבה היררכיות פיאודליות בהיסטוריה האנושית, גם הפיאודליזם הצ'רקסי התחלק באופן גס בין מעמד האצולה ומעמד האיכרים. יחד עם זאת, יחסי הגומלין בין המעמדות הללו הושתתו על כבוד הדדי ולא על ניצול ציני.

בפוסטים הבאים ננסה להסביר בקצרה על המבנה החברתי של הצ'רקסים בקווקז ועל האופן שבו המעמדות החברתיים שלהם התחלקו, וגם קצת על כמה מהמוסדות החברתיים והמשפטיים שהיו להם.

סיפורה של הלוחמת לאשין הוא אחד הנפוצים בפולקלור הצ'רקסי. הוא מופיע כאשר הצ'רקסים מתמודדים עם אויבים עדיפים עליהם בכוחם.

תרבות הדולמנים, נולדה למעשה ביחד וכהמשך לתרבות מאייקופ. בזכות שרידיה הרבים אנחנו יכולים להבין מעט טוב יותר את ההיסטוריה העתיקה של אזור הקווקז.

היום אנחנו עם סיפור על קרב מלפני אלף שנים שהשתמר בזכות האיכויות ההיסטוריות והספרותיות שלו. קרב הנסיכים של רידאד ומסטיסלב.

עד כמה מגוון העושר הלשוני בקווקז? איך קוראים לשפה שהיהודים הקווקזים מדברים? ולמה לא נכון לקרוא לה "קווקזית".